קורות חיים
עמרם, בן אברהם ז"ל וסוליקה. נולד בטבת תש"ה (1.1945) במרוקו. בשנת תשכ"ג (1963) עלה עם אמו האלמנה ובני-משפחתו האחרים ארצה. תחילה התגוררו בתל-מונד ולאחר שבועות אחדים עקרו לשדרות והתיישבו בה. עמרם הגיע ארצה כשהוא כבר בחור בן תשע-עשרה, וההיקלטות בארץ לא היתה קלה עליו. הוא לא הצליח לקנות לו שליטה מלאה בשפה העברית וכן התקשה לקרוא ולכתוב עברית, ומשום כך קשה היה לו להתערות בחברה. במרוצת-הזמן נפל עליו עול פרנסת המשפחה, בייחוד לאחר שרוב אחיו ואחיותיו נישאו ועזבו את הבית. לפרנסתו עבד כפועל-בניין וכפועל בבית-חרושת 'מבט', וכן עבד בקיבוצים בעבודות חקלאיות שונות.
עמרם גויס לצה"ל בנובמבר 1970 והוצב לחיל-ההנדסה. לאחר הטירונות השתלם בקורס מקצועי שבסופו נקבע לו תפקיד פלס. בגלל גילו המבוגר יחסית ומאחר שנשא בעול פרנסת משפחתו נקבע לו שירות-חובה מקוצר. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ליחידת-מילואים של חיל-ההנדסה והיה נקרא לתקופות של שירות-מילואים. הוא עבר בשלום את מלחמת יום-הכיפורים וחזר לביתו בריא ושלם.
ביום 17.7.1974 נקרא עמרם לשירות-מילואים, וביום י"ט באב תשל"ד (7.8.1974) נפל במילוי תפקידו בסיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבעיר-מגוריו, שדרות. השאיר אחריו אם, שלושה אחים וארבע אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם, טור' עמרם ז"ל, שירת ביחידת-הנדסה קרבית. הוא היה חייל מצטיין ואהוד על חבריו ועל מפקדיו כאחד. הוא מילא את המשימות שהוטלו עליו במסירות ובהצלחה. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק והננו משתתפים באבלכם. מי יתן ולא תוסיפו דאבה עוד."
משפחתו תרמה ספר תורה עם רימונים ו'יד', וכן כיסא של אליהו הנביא לבית-הכנסת שעמרם התפלל בו.