ליודמילה פורמן ז"ל

קורות חיים

ליודמילה, בתם של סופיה ואלכסנדר, נולדה ביום א' בסיוון תש"ה (13.05.1945).

ליודמילה, המכונה גם לודה, גדלה בברית המועצות במשפחה בת ארבעה ילדים. היא אהבה מאוד את אחיה ואת הוריה ותמיד הייתה הראשונה לעשות למען משפחתה.

מגיל צעיר בלטה בנדיבותה ובטוב ליבה, אהבה לעזור לכולם וחיפשה תמיד כיצד לתת מעצמה לאחרים.

משבגרה הקימה משפחה והביאה לעולם שתי בנות – נטליה וסבטלנה.

אחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991 עלתה לישראל, לאופקים. בשנים הבאות בנותיה בגרו ונישאו, וליודמילה זכתה להכיר וליהנות מנכדים.

לפרנסתה עבדה כתופרת, ובעיקר נהנתה לתפור שמלות. התפירה הייתה החלום שלה, היא אהבה מאוד את עבודתה והפכה לתופרת מוכרת באזור מגוריה.

למרות השקעתה הרבה ומקצועיותה, סירבה לגבות תשלום גבוה על עבודותיה, גם במקרים בהם נשארה ערה כל הלילה כדי לסיים לתפור שמלה בזמן. מלקוחות שהתקשו כלכלית, לא גבתה תשלום כלל והשלימה את העבודה לחינם, כי לדבריה ידעה איך זה להיות במצבם.

גם כשחיילים הגיעו אליה לצורך תיקונים או תפירה, סירבה לתת להם לשלם. הייתה לה חולשה גדולה לחיילים, ותמיד כששמעה על חייל שנפל הייתה פורצת בבכי ומתקשה להתגבר על הידיעה.

ליודמילה כיבדה ואהבה כל אדם באשר הוא, וטענה שכל אחד הוא מלאך, בדרך שלו. ברגישותה, ידעה תמיד לראות אם קרוביה אינם במיטבם, ועשתה הכול על מנת לשמח, לחזק ולעודד אותם.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו הבוקר, הצטרפה ליודמילה לקבוצת הגמלאים שעמה נהגה לטייל בשבתות ברחבי הארץ. לפני עלות השחר, עלתה על מיניבוס שאסף את חברי הקבוצה מאופקים, והמשיך לאסוף חברים נוספים מנתיבות ומשדרות. משם, אמורה הייתה הקבוצה לנסוע ליום כיף באזור ים המלח.

לפני שיצאו משדרות, עצר הנהג בתחנת אוטובוס על מנת לתקן תקר בגלגל. באותם רגעים בדיוק, החלה המתקפה. ליודמילה וחבריה, שביקשו להתגונן מפני מטחי הרקטות, ירדו מן המיניבוס וניסו להיכנס למיגונית הסמוכה לתחנת האוטובוס, אך היא הייתה נעולה.

בעודם מנסים למצוא מחסה, הגיעו למקום שני טנדרים עמוסים במחבלי חמאס, שירדו במהירות מהרכבים וירו בכולם מטווח אפס. ליודמילה נהרגה במקום, ואיתה כל 12 חברי הקבוצה. נהג המיניבוס, שהתחבא מאחורי המיגונית, היה היחידי שניצל.

ליודמילה פורמן נרצחה על ידי מחבלי החמאס בשדרות ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת 78 הייתה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין באופקים. הותירה אחריה שתי בנות, נכדים ונכדות.

על מצבתה חקקו אוהביה את המילים: "לנצח תהיי בתוכנו ואנחנו בתוכך".

נכדתה, אווה, כתבה: "מי שהכיר אותה ידע שאין אישה יותר טהורה ממנה. משיחה אחת, מחיוך אחד, רואים שהיא טהורה. הבן אדם הכי חזק שהכרתי זאת סבתא שלי. תמיד התנהגה כאילו הכול בסדר, גם כשלא, והייתה מוכנה לעשות הכול בשבילי, רק שיהיה לי חיוך על הפנים.

"גדלתי עם סבתא שלי באותו בית מגיל אפס והיא הייתה המודל לחיקוי שלי. היא הייתה הכול בשבילי. בכל פעם שאימא שלי הייתה הולכת לעבודה, היא הייתה נשארת איתי ומשחקת איתי, ובכל פעם שהייתי חולה, הייתה דואגת לי ונותנת לי את הנשמה שלה...

"סבתא הייתה ביישנית, עם הלב הכי גדול שיש. סבתא תמיד דאגה לכולם חוץ מלעצמה ושמה את המשפחה במקום הראשון. החיוך שלה היה כובש והפנט את כולם, היא הייתה הכי רגישה שיש והכי טהורה שיש... הכי גיבורה בעולם".

במקום בו נרצחו חברי קבוצת הגמלאים הוקם קיר זיכרון.

ליודמילה מונצחת באתרי ההנצחה האינטרנטיים של העיר אופקים, בה התגוררה, ושל העיר שדרות, בה נרצחה.

עמוד הנצחה לליודמילה נפתח באתר memoriz.plus.