ולדימיר פופוב ז"ל

קורות חיים

ולדימיר, בנם של נינה ואלכסנדר, נולד ביום ל' בשבט תש"ט, (01.03.1949) באוקראינה.

ולדימיר גדל והתחנך באוקראינה. כשבגר וסיים את לימודיו התיכוניים, למד את מקצוע מכונאות הרכב ולאחר מכן מצא עבודה בתחום. ולדימיר היה בחור נבון ומוכשר, עם השנים התקדם בתפקידים ועבד כמנהל צי כלי תחבורה באגף של משרד החינוך.

כעבור זמן הכיר את סופיה, מהנדסת בניין, והשניים מצאו חן זה בעיני זה. בתום תקופה נישאו באושר רב. בני הזוג הקימו משפחה ונולדה להם בתם היחידה – טטיאנה (טניה). ולדימיר היה אבא אוהב ומסור שדאג תמיד לכל צורכי משפחתו.

הבת טטיאנה שבגרה החליטה לעלות לישראל במסגרת תוכנית "סלע" של הסוכנות היהודית. ולדימיר וסופיה נשארו באוקראינה בשל מצבה הרפואי של אימו המבוגרת של ולדימיר.

בשנת 2015, לאחר מותה של אימו ועם פרישתו לגמלאות, הם עלו ארצה לאופקים והתאחדו עם בתם טטיאנה, שנישאה בינתיים ונולדו לה שתי בנות.

בשנת 2017 עברו בני הזוג לשכונת מישור הגפן בעיר. לאורך כל השנים היו מוכרים לתושבי השכונה כאנשים טובים וצנועים, אנשי חסד ונתינה.

ולדימיר נהנה לבלות את זמנו עם נכדותיו והיה סבא אוהב ומסור. הגינה בביתו הייתה הממלכה שלו. הוא אהב לעבוד בגינה, ובילה את מיטב זמנו בחיפוש אחר שתילים חדשים במשתלות. היה אדם עם ידיים טובות ועסק גם בנגרות ובמסגרות.

ולדימיר וסופיה אהבו לטייל בארץ ויצאו פעמים רבות לטיולים מאורגנים עם חבריהם הגמלאים מאזור הדרום, רובם יוצאי ברית המועצות. כמעט בכל שבת נסעו איתם לטיול מאורגן. יחד שכרו מיניבוס קטן ויצאו לדרך.

ביום שבת, בכ"ב בתשרי, חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023), בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, על הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, ועל מבלים במסיבות טבע באזור רעים ונירים. המחבלים תקפו בסיסי צה"ל ובנסיעתם ירו בכל מי שנקרה בדרכם. הם רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים. למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.

בבוקר זה החלה מלחמה.

ולדימיר וסופיה היו בדרכם ל"יום כיף" בים המלח עם קבוצת הגמלאים. האוטובוס אסף מטיילים מנתיבות ומאופקים והמשיך לעבר העיר שדרות כדי לאסוף מטיילים נוספים. בכניסה לשדרות נאלץ הנהג לעצור בשל תקר בגלגל. ולדימיר, סופיה ושאר הנוסעים ירדו מהאוטובוס והמתינו. לאחר מספר דקות החלו אזעקות. חברי הקבוצה ניסו להיכנס ל"מיגונית החכמה" שהייתה בתחנת האוטובוס אך היא נשארה נעולה, והם נשארו חשופים לירי הרקטות.

בשעה 07:03 שני טנדרים לבנים מלאים במחבלי חמאס עברו שם, וזיהו את הקבוצה. ברגע שהבחינו במחבלים, חלק מחברי הקבוצה ניסו לרוץ למחסה סמוך אך לא הספיקו, בזמן שנהג האוטובוס דיווח לבעלים של חברת הטיולים, ואמר לו שיורים עליהם. כל שלושה-עשר המטיילים, בהם ולדימיר וסופיה, נורו למוות.

ביום זה נרצחו בעיר שדרות למעלה מחמישים תושבי העיר, אזרחים ושוטרים.

ולדימיר פופוב נרצח על ידי מחבלים בשדרות בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) והוא בן שבעים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין באופקים לצד סופיה רעייתו. הותיר אחריו בת ונכדים.