סמ"ר יהודה רוימי ז"ל

קורות חיים

יהודה, בן רחל ופרוספר, נולד ביום כ"ה בחשון תשי"ג (15.10.1952) בקזבלנקה שבמרוקו. משפחתו עלתה ארצה בהיותו כבן ארבע שנים והתיישבה בשדרות. הוא סיים את לימודיו היסודיים בשדרות ואחרי כן סיים שלוש שנות לימוד במגמה של מסגרות בבית-הספר "עץ-החיים" בשדרות. אחרי-כן השלים את לימודיו תוך כדי עבודה. בבית-הספר היסודי היה ידוע כנער עליז ושובב, אך בבית-הספר העל-יסודי היה תלמיד טוב ומוכשר, במיוחד במקצועו, והשתלב היטב במסגרת בית-הספר.

יהודה היה חובב ספורט והצטיין בענף הכדורגל. במסגרת ענף ספורט זה שיחק בנבחרת הנוער של שדרות והשתתף בתחרויות ובמפגשים ספורטיביים שונים. כן היה חבר בארגון הנוער בשדרות והשתתף בקביעות בשיעורי גדנ"ע, בשיעורי אזרחות והיפנוזה. הוא אהב להמציא ולבנות דברים שונים.

ביחסיו עם הזולת התגלה כבעל רצון ונכונות לעזור ככל שנתבקש, ולכן היה אהוב על חבריו. יהודה היה נער מסודר והקפיד תמיד על הניקיון.

בשנת 1970 יצא עם משלחת נוער גדולה למסע בצרפת ובגרמניה והשתתף שם במשחקי כדורגל ובמשחק הכדורת. משחק הכדורת היה חדש ולא מוכר לו, ואף-על-פי-כן ניצח בתחרות את מתחריו.

הוא היה בן מסור למשפחתו ותמיד השתדל לעזור בבית ככל שיכול. גם בחופשותיו היה נוהג לעבוד בגינת הבית ולטפחה.

יהודה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר שעבר קורס מפקדי טנקים והשתלמויות, היה לתותחן בטנק (ואף זכה בתעודה כתותחן-צלף) ונשלח לחטיבת שריון. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו. תמיד השתדל למלא את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר, לשביעות רצון מפקדיו.

גם בצבא הצטיין ביחסו ההגון והחברותי לזולת, ולכן היה אהוב על הכול. הוא עלה בסולם הדרגות, וסמוך לתום תקופת שירותו הסדיר שוחח עם אביו באחת מחופשותיו, בנוגע להמשך לימודיו אחרי הצבא, שכן רצה ללמוד את המקצוע האהוב עליו - שרטוט.

אבל בטרם השתחרר פרצה מלחמת יום הכיפורים, ויחידתו נשלחה להילחם בסורים בחזית הצפון. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפגע יהודה ונהרג במהלך הקרבות ברמת הגולן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בשדרות. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל-ראשון.

משפחתו תרמה ספר תורה להנצחת שמו; כן נערך טורניר כדורגל לזכרו ביום האחד במאי 1975.