קורות חיים
יבגני, בנה של לודמילה, נולד ביום י"ט באב תשמ"ט, (20.08.1989) בברית המועצות. אח בכור לאווה.
עלה ארצה עם אימו ואחותו כאשר היה בן שלוש.
יבגני היה ילד רגיש וטוב לב. הוא התגורר בבאר שבע עם אימו ואחותו הצעירה והתחנך בבתי ספר בעיר. חבריו סיפרו שהיה חכם מאוד, ג'נטלמן וחבר אמיתי, שאומנם נראה קשוח מבחוץ אך מבפנים היה לו לב רך ואוהב. בשנותיו בתיכון בגר והפך לנער בעל אופי עצמאי וחזק פיזית ומנטלית, סיים את לימודי התיכון בהצלחה ושאף להתגייס לחיל קרבי, אחד מהחלומות הגדולים ביותר שלו היה להתגייס לשייטת 13.
ב-2008 התגייס לצבא ושירת בחיל האוויר כחמש מטוסי קרב. בזמן שירותו הכיר אנשים חדשים ונפתח מבחינה חברתית. חבר ששירת איתו סיפר: "בתקופת השרות להקת Iron Maiden הגיעה לארץ והחלפתי אותו בתורנות כלשהיא כדי שיצא להופעה. לאחר כשנה הגיעה להקת Linkin Park לארץ ואז הוא החליף אותי בתורנות כדי שאני אצא... אני מניח שזה משהו שכולם הרגישו, שכיף להיות איתו".
חוץ מרכישת חברים חדשים והגנה על המולדת נחשף בתקופת הצבא לכל הקשור בכושר ואורך חיים בריא, הקפיד להתעורר בכל יום לפני עלות השמש כדי לרוץ ולהתאמן וכעבור זמן קצר הצליח לסחוף אחריו חברים נוספים לאימונים.
כשהשתחרר מהצבא החליט יבגני להתמקצע בתחום, פנה ללימודי מאמן כושר ומיד בסיום הקורס החל לעסוק בתחום. יבגני לקח על עצמו שליחות לעזור לאנשים אשר מתקשרים לשמור על אורך חיים בריא באופן עצמאי והיה עבורם מאמן, מנטור שגרם לכל מתאמניו להאמין שהם מסוגלים לעשות הכול אם רק רוצים מספיק. פעמים רבות לקח על עצמו פרויקטים אישיים של מתאמנים בעלות סמלית או בהתנדבות רק כי רצה לעזור להם לשנות את אורח החיים שלהם. היה חרוץ ומקצועי ונהנה לאמן אחרים ולהביא אותם להצלחות, פיזיות נפשיות ורגשיות. מרבית מתאמניו העידו כי הפכו לחברים טובים שלו, שמרו על קשר הדוק גם אחרי סיום תקופת האימון יחד.
לאחר שהתמקצע בתחום הכושר החליט להעמיק בנושאי הבריאות והלך ללמוד לימודי רפואה משלימה במכללת "רידמן" בבאר שבע, בה למד רבות על דרכי הרפואה האלטרנטיבית, נטורופתיה, עיסוי, רוקחות פרחי באך, אירידיולוגיה ועוד. כמי שעסק בכושר גופני שנים רבות, דגל באורח חיים בריא ובכל עת רצה לרכוש ידע נוסף בתחום הבריאות, החל ללמוד בנוסף גם בחוג לתזונה ב"מכללה האקדמית אשקלון".
כאדם שאפתן, חזק, חסון וכעבור שנים של צבירת ידע ולמידה, עבודה ועזרה לאחר בתחומי הבריאות החליט יבגני לתת מעצמו עוד לטובת הזולת וביולי 2020 התגייס למערך הכיבוי וההצלה והחל לעבוד בתחנות אשכול, אופקים ונתיבות כלוחם אש, בדרגת רב-כבאי. יבגני החל בזרוע המבצעית של מערך הכבאות, התקדם והתפתח ועבר במסגרת העבודה הכשרות נוספות: קורס חובש מבצעי וקורס חובש רפואת חירום מבצעית, ובין דבר לדבר גם הצליח להתנדב במד"א דרך מערך הכבאות. הוא אהב את העבודה והרגיש בה סיפוק רב, ראה בתפקיד שלו שליחות עצומה של הצלת חיי אדם ולקח את תפקידו ברצינות רבה, כה רבה שאף תכנן להתקדם לתפקיד בסיכון גבוה הרבה יותר, ביחידת חילוץ.
כעבור תקופה הכיר את רותם, שהפכה לבת זוגו. השניים עברו להתגורר יחד בקיבוץ ארז, שבצפון-מערב הנגב, בין אשקלון לשדרות. יבגני היה אדם משפחתי מאוד, והשניים חלמו על בית בקיבוץ והקמת משפחה ותכננו בהתרגשות את עתידם המשותף.
במהלך השנים הצטרף לקבוצת רוכבי אופני שטח הגרים ביישובי שער הנגב והעוטף. יבגני נהנה מאוד מהרכיבה, התמקצע בתחום, השתתף באימונים ובתחרויות השונות, ולאט לאט הכיר את קבוצת הרוכבים לעומק.
מאפריל 2023, במשך כחצי שנה, השקיע מאמץ מיוחד באימונים לקראת תחרות "אפיק ישראל", תחרות בת ארבעה ימים שהייתה אמורה להתקיים בקיבוץ בארי באוקטובר 2023. לפני התחרות הם חולקו לצוותים ובחודש יולי 2023 יבגני צוּות למקסים סרדיוקוב. הקשר ביניהם התהדק והשניים הפכו לחברים קרובים. יחד חוו חוויות בשבילי האופניים, שיתפו זה את זה בחייהם, ובשעות הפנאי אף יצאו לבלות יחד.
מספר ימים לפני התחרות נפגשו כל הרוכבים לארוחת "על האש", וציינו את סיום תקופת האימונים המאתגרת. המפגש היה שמח ומלא בצחוק ואחוות שותפים לדרך.
בבוקר יום שבת, בכ"ב בתשרי, חג שמחת תורה תשפ"ד (07.10.2023), סיים יבגני משמרת לילה בתחנת הכיבוי ויצא ברכבו, שעליו העמיס את האופניים, לכיוון קיבוץ בארי. הוא קבע להיפגש עם מקסים לסינגל (אימון רכיבה על אופני הרים) בקיבוץ בארי.
בשעה שש וחצי בבוקר פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לדרום ולמרכז ישראל. בשעות הבאות חדרו אלפי מחבלים את גדר הגבול מרצועת עזה למדינת ישראל והחלה מתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, בהם קיבוצים ומושבים, על הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות, ועל מבלים במסיבות טבע באזור רעים ונירים. המחבלים תקפו בסיסי צה"ל ובנסיעתם ירו בכל מי שנקרה בדרכם. הם רצחו כ-800 אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים. למעלה מ-350 חיילים ושוטרים נפלו בטרם הצליחו כיתות הכוננות המקומיות וכוחות צה"ל להשתלט על השטח.
בבוקר זה החלה מלחמה.
במהלך ירי הרקטות, שוחח יבגני עם מקסים בטלפון והם הגיעו למסקנה שאי אפשר לצאת לרכיבה. יבגני שינה את כיוון הנסיעה כדי לחזור לביתו בקיבוץ ארז. לאחר שהבין שיש חדירת מחבלים, הספיק להתקשר שוב למקסים כדי להזהיר אותו. החברים ענו לו שכבר ירו לעברם ושייזהר. זמן קצר לאחר השיחה הזאת הגיע לאזור שדרות ושם נרצח בדם קר על ידי מחבלים בני עוולה . מלבדו, נרצחו בדם קר עוד ארבעה לוחמי אש נוספים מגזרת דרום.
ביום זה נרצחו עשרה רוכבי אופניים נוספים מאזור שער הנגב. כמו כן נרצחו בעיר שדרות למעלה מחמישים תושבי העיר, אזרחים ושוטרים.
יבגני גלסקי נרצח על ידי מחבלים סמוך לשדרות בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023) והוא בן שלושים וארבע. הוא הובא למנוחות בבית העלמין החדש בבאר שבע. הותיר אחריו אם, אחות ובת זוג.
לאחר הירצחו הועלה רב-כבאי יבגני לדרגת סמל.
על מצבתו כתבו אוהביו: "אומץ לב היא התכונה החשובה ביותר למי שמחפש את שפת העולם", כדרך להנציח את האומץ הבלתי רגיל ודרך החיים שבה דגל.
אחותו, אווה כתבה: "יבגני, לוחם אש אמיץ, איש הרים ורכיבות אופניים, הרפתקן, צנוע ומלא בנתינה אינסופית, היית לנו קרן שמש וילד נצחי. תודה שלימדת אותנו להישאר תמיד בתנועה".
מקסים, חברו לרכיבה, כתב: "כשאומרים שיש מזל בחיים יבגני הוא הדוגמה לכך. כשלושה חודשים לפני תחרות 'אפיק ישראל 2023' השותף שלי נפצע והייתי חייב למצוא לו מחליף. בשביל לסיים תחרות כזו מה שבאמת קובע זה החיבור בין הרוכבים ולא הכושר או היכולת. מזלי היה שבזמן כזה הצלחתי להכיר את יבגני, ומשני אנשים זרים לחלוטין, ליצור חיבור אמיתי. כי אם כואב לו - כואב גם לך, אם קשה לו - קשה גם לך, אם מצחיק לך - מצחיק גם לו. אז תודה לך יבגני שזכיתי להכיר אח תאום לתקופה כזו קצרה ולגלות כמה נשמה הייתה לך כדי לתת הכול למען השותפות הזו".
חברו יונתן כתב: "סמל יבגני גלסקי, או כמו שהיינו קוראים לך בשכונה, ג'ניה. גדלנו ביחד. היינו החברים הכי טובים כל הילדות... תמיד אזכור אותך, אחי... היום נפלת למען המולדת. יהי זכרך ברוך".
חברה כתבה: "תפסת בלב שלי מקום מאוד גדול, מהרגע שהכרנו ועד לאינסוף ומעבר לו. החומוס, שירי הרוק ברכב על פול ווליום, הציניות, החיוך, הלב הטוב שלך, החוכמה שבך. בכל מקום שבו היית עשית רק טוב. היית אור גדול עבור ההורים שלי, עבור רבים אחרים וגם בשבילי, בתקופות חשוכות יותר ופחות".
מאיה, חברה משותפת של יבגני ורותם, כתבה: "כמה מהדברים שמזכירים לי אותך: בריכה עם גבריאל, סלט ביצים, 'don't let me get me' של פינק, קעקועים, אופניים, אוטו כתום, מרטין הכלב החמודי והעייף, נרות, אוקראינה, קפה בקיבוץ ניר עם, כבאי... אבל בעיקר בעיקר מה שהכי נשאר לי ממך זאת כמות האהבה שהייתה לך לחברה שלי, בת הזוג שלך".באוקטובר 2024 נערך אירוע לזכרם של יבגני ושל עשרת רוכבי האופניים הנוספים שנרצחו באוקטובר 2023. את האירוע הוביל אבידע בכר מקיבוץ בארי, ובו השתתפו מאות רוכבים ובני משפחות הנרצחים. מסלול הרכיבה התפרש לאורך כביש 232 בין השדות הפסטורליים של עוטף עזה, בעקבות המסלול שעשו חבריהם.
איה מידן, אחותו של אבידע אמרה בטקס הזיכרון בכניסה לקיבוץ בארי: "כל צעד, כל מילה, כל תנועה ואנרגיה טובה, כל מאמץ, כל טיפת זיעה וכל חיוך של ניצחון ספורטיבי ואישי, הם הם התשובה לטרור. זהו ניצחון הרוח והתקווה אל מול הרוע, הכאב והעצב העצום שאנחנו חווים בכל יום כבר כמעט שנה". אחיה אבידע הוסיף: "הם רצו שנמשיך לחיות".
חבריו לרכיבה של יבגני ממשיכים ברכיבות לזכרו ולזכר יתר הרוכבים הנרצחים והחטופים, נזכרים ומשבחים את האדם שהיה, את הצחוק והעוצמה שלו ובכך מנציחים אותו בדרכם. חבריו לעבודה ולאומץ עושים רבות להנציחו גם הם ולא שוכחים את האדם שהיה עבור כל אחד מהם באופן אישי.
"לא פשוט להנציח 34 שנים בכמה עמודים" כתבו בני המשפחה, "אבל יש משפט שאומר כי כל עוד מישהו זוכר אותך ומספר עליך משמע עודך חי. לכן אם רק אדם אחד יוכל לקרוא את סיפור חייו המופלא והמטלטל, ולספר עליו לאדם נוסף אחר, כך נשמור על להבתו דולקת בליבנו לעד".