קורות חיים
בנם של אינגה ודמיטרי. נולד ביום כ' באדר תשס"ב (4.3.2002) באשקלון. אח תאום לארתור ושניהם אחים קטנים של הבכור, דמיטרי. אחריהם נולדו שני אחיהם הצעירים, התאומים יאן ומארק.
דניאל (דני) גדל והתחנך באשקלון, למד בבית ספר יסודי מקומי ובתיכון "אורט אפרידר" בעיר, שם סיים מסלול הנדסאים.
הוא היה תלמיד מבריק, מלא שמחת חיים ואהוב על כל סובביו. בבית הספר נהג לעיתים להשתובב ולעשות מעשי קונדס, אך נחלץ מכל צרה בזכות הקסם האישי והחן שלו.
"דניאל היה סקרן, מלא חיוכים ומרץ", סיפר אחד ממוריו. "תמיד היה חלק מהשיעורים, שיתף פעולה בצורה מעוררת השראה והביא איתו אווירה חיובית ומצחיקה שגרמה לכולם להרגיש בנוח".
ב-28.6.2021 דני התגייס לצה"ל ושירת בחיל הטכנולוגיה והאחזקה. הוא שימש כטכנאי אלקטרומכניקה ביחידת "מורן", השייכת לעוצבת "קלע דוד" (חטיבת אש מיוחדת 214) של חיל התותחנים.
גם בצבא, כמו בכל תחנה בחייו, כבש את לבבות סובביו והיה מוקף בחברים רבים. תמיד נהג לומר ש"חבר אמיתי הוא זה שאפשר לסמוך עליו עד הסוף" - כך ציפה מחבריו וכך נהג איתם.
לדני היה לב ענק, מלא בנדיבות ובנתינה. דרך ארץ, אהבת אדם ורצון לעזור לזולת הובילו אותו בכל אשר עשה, והוא הרבה להתנדב במגוון יוזמות. בין היתר, חילק את זמנו בין ביקורים בבתי אבות לעזרה לילדים, ונהג לתרום דם מדי שנה.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
ערב לפני כן, הגיעו דני וארבעה מחבריו לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שנערך סמוך לקיבוץ רעים. לאורך הלילה, רקדו ונהנו עם כל המבלים במקום.
בשש וחצי בבוקר, עם פרוץ המתקפה, מיהרו כולם לצאת ממתחם המסיבה ובהמולה שנוצרה, החבורה התפזרה. דני וחבר נוסף כבר כמעט הצליחו להימלט מהמתחם, אך כשדני הבחין ששאר החברים כבר לא איתם, הוא החליט לחזור ולחפש את השלושה שנותרו מאחור.
זמן קצר לאחר מכן, החלו להישמע יריות בקרבת מקום ושוטרים שהיו במתחם הורו לכולם לשכב על הרצפה ולתפוס מחסה. בן רגע הגיעו מחבלי חמאס למקום ובינם לבין השוטרים התפתח קרב יריות כבד. דני ניסה לשפר את מיקומו והחל לדלג למקום מחסה מרוחק יותר, תוך כדי תנועה הוא נורה על ידי המחבלים ונהרג במקום.
סמל ראשון דניאל (דני) קסבצ'וק נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.
חברו, יאיר, כתב: "דני שלי, חברי הטוב לשירות הצבאי ובכלל לחיים, כמה אתה חסר וכמה אני מתגעגע אליך, את זה אי אפשר להסביר במילים. אני רק רוצה שתדע שאזכור אותך כחבר הכי טוב שיכול להיות, היו לנו המון חוויות ורגעים טובים וקשים, את כולם עברנו באש ובמים והיית לי לאח אמיתי. אני אוהב אותך חבר יקר ואזכור אותך לעולמים, תשמור עלינו מלמעלה ולעולם אל תפסיק לרקוד".
"דניק", כתבה חברה נוספת, "אני מודה לך על כך שהיית חלק מהחיים שלי, שזכיתי להכיר נשמה כל כך טהורה, נקייה ומיוחדת. אפילו שהלכת מוקדם מדי, השארת חותם על כל כך הרבה נשמות שלא שוכחות אותך לרגע, וגם עם כל העצב אי אפשר להיזכר בך ולא להרגיש את שמחת החיים שלך, את האנרגיות הטובות ואת האור שהיה בך. תודה על הזמן הקצר שהיית פה איתנו, ושהשארת לנו כל כך הרבה מהטוב שלך להיאחז בו, כי ידעת שנצטרך את זה".
דני מונצח באתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בנתניה.
הוא מונצח באתר ההנצחה האינטרנטי של רשת בתי הספר "אורט".
בחצר התיכון בו למד, "אורט אפרידר", הוצב ספסל לזכרו. בית הספר אף יצר פרויקט הנצחה מיוחד, במסגרתו צוירו תמונותיהם של בוגרי בית הספר שנפלו, וכן הוקלט שיר שנכתב מציטוטים או אמרות ידועות של הנופלים, בהם גם דני. השיר, שנקרא "באינסוף הזה של החיים", בוצע על ידי שניים מתלמידי בית הספר, וניתן להאזין לו ולצפות בקליפ המלווה אותו ביוטיוב.
עמוד לזכרו של דני נפתח באתר memoriz.plus.