קורות חיים
בנם של אירנה ואולג. נולד ביום ו' בחשוון תשל"ז (30.10.1976) בווילנה, עיר הבירה של ליטא. אחיה של אווה.
מרטין גדל והתחנך בווילנה.
בשנת 1995 עלה לארץ כדי להתגייס לצה"ל. הוא שירת כחייל בודד ב"גבעתי" בגדוד "רותם". בחור חסון ורגוע, שהקרין על סביבתו אומץ וביטחון, וחזותו הקשוחה הכילה לב רך וטוב ורגישות גדולה. חבר לוחם מתקופה זו תיאר אותו כשקט ואלגנטי, לוחם ממעלה ראשונה, ולוחם אחר העיד שהיה בחור שליו, בעל עוצמה אישית ושקט נפשי אדירים ונדירים, שלא הִרבה לדבר, אלא התבטא בעיקר במעשיו ושימש דוגמה: "אות ומופת בפלוגה מבחינה מבצעית וחברית כאחת".
כאשר שירת בלבנון הגיע אביו של מרטין לביקור בישראל, ובמהלך ביקורו האב נפטר. עם תום השבעה, מרטין החליט ללא היסוס לשוב לפלוגה ולשירות בלבנון.
לאחר שחרורו עבד בעבודות שונות. הוא הכיר את סבטלנה והשניים נישאו והקימו משפחה. נולדו להם שלושה ילדים: אליסה, מארק ותום, והם התגוררו בשדרות.
ביום 23.6.2005 התגייס מרטין למשטרת ישראל. במהלך שירותו התקדם בתפקידיו, ובזכות מצוינותו קיבל תעודות הצטיינות והוקרה.
תפקידו האחרון היה מפקד פלגת "בז" במתפ"א (מינהלת תיאום פעולות אכיפה) מחוז דרום.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
באותה שבת מרטין שהה בביתו בשדרות עם משפחתו, לאחר שסיים משמרת לילה. הוא ואשתו תכננו לצאת בהמשך היום עם ילדיהם לטיול בעין גדי. כאשר נשמעו האזעקות והירי מרטין הכניס את משפחתו לממ"ד, לקח את נשקו ואת ציודו המבצעי, יצא לעבר תחנת המשטרה והיה אחד מהשוטרים הראשונים שהגיעו לזירת הקרב. הוא חבר למפקד המחוז הדרומי על מנת לחתור למגע בקרב אשר התנהל בתחנת המשטרה של שדרות.
השניים, ביחד עם שוטרים נוספים שהצטרפו, נלחמו והרגו מחבלים בתוך התחנה ומחוצה לה וכך הצילו חיי אזרחים רבים. מפקד שהיה עם מרטין סיפר: "רגעים ספורים לפני ההיתקלות אמר מרטין: 'המפקד, לזה חיכיתי, להילחם במחבלים'". מרטין נלחם בגבורה עד שנפגע מירי צלפים ונפל בקרב.
רב-פקד מרטין קוזמיצקס נפל בקרב בשדרות ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן ארבעים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו אישה, בת ושני בנים, אם ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן-ניצב.
ספדה לו אשתו: "זאת הבחירה שלו כי זה הוא - ויקינג. באמת ויקינג... הוא לא היה בן אדם חייכן, אבל כשהיה מחייך, חייך מכל הלב... יש חצי ממנו בכל ילד שלנו, אז יש לי מרטין פלוס חצי".
רב-פקד מתי אמר: "העוצמה והרצון לחתירה למגע שהיו למרטין הם משהו שאני לא יודע ולא אצליח לתאר אותו במילים".
שאול חברו ספד לו: "מהרגע הראשון שהבנתי מה קורה בשדרות, ידעתי בדיוק שאתה שם, בלב הלחימה. היה לי ברור שאתה תחתור למגע, להציל חיים, זה בדם שלך! היית לוחם מקצועי ואמיץ ברמות הכי גבוהות, אבל קודם כול היית בשבילי חבר ענק עם לב ענק".
ב"יוטיוב" הועלה לזכרו הסרט "הקרב על תחנת שדרות, 07.10.23 מלחמת חרבות ברזל, מסעו האחרון של מרטין קוזמיצקס" שיצר רונן צדוק.
מרטין מונצח באתר גלעד המשטרתי, ובאנדרטת המשטרה הניצבת במכללת השוטרים בבית שמש.